הרמת סינוס – מה זה ולמה זה נועד?

החדרת שתלים דנטליים אל עצם הלסת, אפשרית אך ורק כאשר ישנה מסת עצם מספקת אליה ניתן לקבע את השתלים. במקרים של חוסר עצם בלסת העליונה, מבוצעת פרוצדורת השתלת עצם, הנקראת הרמת סינוס. כיצד מבוצעת ההשתלה, מדוע היא נקראת כך ומה בדיוק מרימים באמצעותה? על כל השאלות עונה ד"ר שלומי לדרמן, מומחה לכירורגיית פה ולסת.

ההסתברות לחוסר בעצם הלסת עולה ביחס ישר עם הגיל, והסיבות לו יכולות להיות רבות ומגוונות, כשהמרכזית שבהן היא חוסר שן. באזורים בהם חסרות שיניים, מתפתחת שחיקה מואצת של עצם הלסת, כתוצאה מספיגתה ואי התחדשותה. סיבות ביולוגיות וגנטיות, מחלות רקע, ניתוחים כירורגיים וזיהומים, יכולים להוביל אף הם לחוסר עצם.

במקרים של חוסר עצם ברמה כזאת שאינה מאפשרת לקבע שתל דנטלי, ניתן לבצע השתלת עצם לעיבוי מסת עצם הלסת הנוכחית. השתלת עצם בצידי הלסת העליונה, מבוצעת בהליך הקרוי "הרמת סינוס".

טיפולים דנטליים במרפאת השיניים בתל אביב ד"ר לדרמן, כירורג פה ולסת מומחה

מהי הרמת סינוס?

הסינוס הוא חלל הממוקם באזור הפנים שמעל הלסת העליונה, מעל השיניים הטוחנות בכל אחד מצדי הלסת. חלל זה נוצר כתוצאה מהמרווח שנוצר בין מעטפת הרקמות של הפנים ובין השקעים בעצם הגולגולת הקדמית. לסינוסים תפקודים שונים הקשורים למערכת הנשימה, הדם והעצבים, ועל כן יש לוודא שתהליך השתלת העצם בקרבתם, אינה גורמת להם כל נזק.

הרמת סינוס היא פרוצדורה להשתלת מסת עצם לעיבוי הלסת העליונה, לפני השתלה דנטלית. המונח "הרמה" נגזר מהפעולה שבמסגרתה מורמת במעט רצפת הסינוס בכדי ליצור את הנפח הנדרש לקליטת העצם המושתלת. הרמת הסינוס מבוצעת על מנת להבטיח כי השתל הדנטלי לא יפרוץ את רצפת הסינוס ויחדור אל חלל הסינוס, באופן שיגרום להתפתחות זיהום ונזק לרקמות ותפקודי הסינוס.

מהן ההכנות הנדרשות לטיפול?

לפני הטיפול, על הרופא המטפל לבצע אבחון מדויק של מצב העצם באזור המטופל. אבחון זה מבוצע באמצעות צילומי רנטגן וסריקת CT, המאפשרות לרופא לבחון את מסת העצם במקום, את היקף חוסר העצם ואת כמות העצם הנדרשת להשתלה לרוחב ולגובה.

לאחר אבחון הבעיה ובניית תכנית טיפול, מכין הרופא את מסת העצם להשתלה.
תחליפי העצם המשמשים לטיפול זה הינם עצם ממקור בקר או תחליפי עצם סינטטיים.

כיצד מבוצעת הפרוצדורה?

הפרוצדורה מבוצעת במרפאת השיניים בהרדמה מקומית או בטישטוש עמוק (סדציה), תחת הרדמה מקומית או כללית, ואורכת 45-90 דקות.

2 אפשרויות בהם מבוצעת הפרוצדורה:

הרמת סינוס פתוחה

מבוצעת במקרים בהם נדרשת תוספת עצם של יותר מ-5 מילימטר.
במקרים אלה, יחדור הרופא אל הסינוס ע"י יצירת חלון בקיר העצם הקדמית של הסינוס לאחר הפשלת החניכיים ודרכו יחדיר הרופא את תחליף העצם אל הסינוס בכמות הנדרשת לאחיזת השתלים.

הרמת סינוס סגורה

מבוצעת ישירות מחלל הפה, באמצעות הפשלת החניכיים, חשיפת עצם הלסת, יצירת קדח במרכז העצם עד לאזור רצפת הסינוס ודחיסת מסת העצם להשתלה דרך הקדח שישמש בהמשך להחדרת השתל.

בשני המקרים, יש לבצע תחילה ניתוק של קרום הסינוס ממקומו, על מנת לאפשר את הוספת מסת העצם מתחתיו, מבלי לחדור אותו. בסיום, בוחן הרופא את התוצאה הסופית ומבצע תפירה כנדרש.

כיום, קיימות טכניקות המאפשרות לבצע פרוצדורת הרמת סינוס במקביל להחדרת השתל הדנטלי. בפרוצדורה זו, יחדיר הרופא שתל דנטלי חלול, דרכו יזרים תחילה מים פיזיולוגיים שיפעילו לחץ על קרום הסינוס וינתקו אותו ממקומו, ולאחר מכן יחדיר את מסת העצם להשתלה על גבי רצפת הסינוס. בתום השתלת העצם, השתל הדנטלי נותר במקומו ומוכן לקליטת הכתר לאחר מספר חודשי החלמה וריפוי.

מהם הסיבוכים והסיכונים?

מעבר לסיכונים הכלליים שתקפים לכל פעולה כירורגית, ומעבר לסיכונים הנכונים לכל השתלת עצם, קרי אי קליטת העצם, התרופפות העצם וניתוקה ממסת הלסת המרכזית או חדירת העצם אל מחוץ לחניכיים, הסיכון הייחודי להרמת סינוס קשור כמובן לחדירה בלתי רצויה אל חלל הסינוס. במקרה זה, נוצר מעבר פתוח בין הסינוס לחלל הפה, מה שיכול להוביל להיווצרות דלקות וזיהומים חוזרים, לפגיעה בסיכויי קליטת העצם והריפוי ולחוסר נוחות בנשימה. סיבוכים אלה ניתנים לטיפול בניתוח חוזר.

מהו תהליך ההחלמה?

בדומה להחלמה מהשתלת עצם רגילה, בימים הראשונים שלאחר הניתוח, עלול המטופל לסבול ממעט כאבים, נפיחות ושטפי דם, שיחלפו מעצמם בתוך מספר ימים. היעלמות כלל התחושות של חוסר נוחות צפויה כעבור שבועיים מיום הטיפול, ולאחר מכן מתחיל תהליך הריפוי שיכול לארוך 6-9 חודשים שבמהלכן תבנה באופן ספונטני עצם חדשה שתתמזג עם תחליף העצם.