מחלות חניכיים

שותף נוסף הוא הליגמנט הפריודונטלי שהינו גיד קטן אשר אחראי על החיבור בין העצם לשן. כלומר הוא האוחז את השיניים בתוך המכתשים. לבסוף, יש לנו את הצמנטום שהוא הציפוי של השורש אליו יתחברו סיבי הליגמנט הפריודנטלי. כל מקרה של פגיעה באחד השותפים הללו יוביל לשחרור האחיזה של השיניים ועל הניידות שלהן ובסופו של דבר לכך שהן תנשורנה. שמה הלועזי של מחלת חניכיים הכוללת פגיעה בכל הרקמות המאחזות של השן הוא periodontitis. מחלה זו הינה כרונית והיא דורשת תחזוקה לשם מניעת הפיכתה שוב לסוערת. יש עוד סוג של דלקת חניכיים והיא נקראת gingivitis.
בדלקת החניכיים הזו אין פגיעה ברקמות המאחזות של השן ומכאן אין חשיפה של שורשי השיניים.

הקצעת שורשים

כאשר דלקת חניכיים מתקדמת ויש פגיעה בכל הרקמות האוחזות של השן וכיסים פריודונטלים מתפתחים, טיפולי הניקוי הרגילים והמוכרים כבר לא משפיעים ויש לבצע ניקוי עמוק יותר הנקרא הקצעת שורשים. הטיפול עצמו דומה לטיפול השיננית אבל הוא מבוצע בהרדמה ועל הרופא או השיננית לסלק את האבנית מעומק הכיס. במקרים קשים במיוחד כאשר הכיסים עמוקים ולא ניתן להגיע כדי לנקות את האבנית, יש צורך בתהליך מורכב יותר שבו מפשילים את החניכיים וכך מאפשרים גישה לכיסים לצורך ניקוי. התהליך העמוק שכולל את הפשלת החניכיים מאפשר גם לבצע פעולות לתיקון העצם המכתשית או פעולות ליצירת עצם חדשה והוא נקרא ניתוח חניכיים.

דלקת חניכיים – סימני זיהוי

ישנם כמה סימנים שאדם יכול לדעת אם קיימת דלקת חניכיים או לא. בעוד שעקרונית כדאי להתמיד בבדיקות התקופתיות אצל רופא השיניים והשיננית שבוודאי יזהו אם קיימת דלקת חניכיים, הרי ישנם סימנים ברורים שקשה להחמיצם : הסימן הראשון הוא דימום. במידה ובזמן צחצוח השיניים או אכילה של מזון קשה מתפתח דימום בחניכיים זה סימן לדלקת חניכיים פעילה וכדאי להגיע בהקדם לטיפול שיניים. חניכיים נפוחות ומוגדלות הן סימן מובהק לדלקת חניכיים. לחניכיים בריאות יש צבע וורוד וטקסטורה המזכירה קליפה של פירות הדר. במידה ולחניכיים יש צבע אדום והן בעלות מרקם חלק ומבריק, הרי שלפנינו סימן נוסף לדלקת חניכיים. לבסוף, הסימן האחרון הוא ריח רע מהפה שאחת הסיבות להיווצרותו היא הצטברות של אבנית.

הקצעת שורשים ודלקת חניכיים

דלקות חניכיים מתחילות להיות נפוצות בקרב אוכלוסיות של מבוגרים בגיל 35-40. אולם, יש אוכלוסיה אשר הנטייה שלה למחלות חניכיים גבוהה יותר וכדאי שתנהג ביתר זהירות. הקבוצה הראשונה היא קבוצת המעשנים שאצלם הפגיעה של הניקוטין, באופן ישיר או עקיף, היא הסיבה העיקרית לבעיה. חשוב לדעת כי אחוזי ההצלחה בטיפול הקצעת שורשים אצל קבוצה זו נמוכה ביחס לקבוצות האחרות. הקבוצה הנוספת שלה יש את הסיכוי הגבוה ביותר ללקות בדלקת חניכיים משמעותית היא קבוצת חולי הסוכרת. אם זו סוכרת נעורים או סוכרת בוגרים זה לא משנה. ההמלצה לחולי סוכרת היא להקפיד יתר על המקובל על היגיינת הפה וכמו כן להגיע לעתים קרובות יותר לשיננית. הקבוצה הבאה היא קבוצה של אנשים אשר נוטלים על פי קבע תרופות. ישנן תרופות אשר השימוש בהן מעלה את הצטברות הפלאק החיידקי. ההמלצה גם לאנשים אלו להקפיד יתרה על המקובל על היגיינת הפה ועל הביקורים אצל השיננית. לנושא התורשה ישנה תרומה אמנם מינורית, אך עדיין כדאי להתייחס לנושא ולהיבדק לעתים קרובות.

טיפול הקצעת שורשים והצלחתו

טיפול הקצעת שורשים נחשב למוצלח כאשר הרקמה הדלקתית סביב השורש ירדה וכל הסימנים שמראים על דלקת חניכיים כדוגמת דימום ונפיחות נעלמו. לא כמו בהרבה טיפולי שיניים אחרים, הצלחת טיפול הקצעת שורשים אחרי שעוזבים את מרפאת השיניים תלויה בהרבה על הקפדה של הוראות רופא השיניים וטיפול נכון על ידי המטופל בבית ושיתוך פעולה הדוק של המטופל.

1. ביצוע צ׳ארט פריודונטלי חדש.
2. הערכה מחדש.
3. ניתוחי חניכיים לפי הצורך ועל פי החלטת הרופא המנתח.